היום שאחרי: החיים חוזרים ואת עוד מחפשת את עצמך

הטיפולים הסתיימו והחיים ממשיכים, אבל את עוד לא שם.

זהו הפוסט הראשון בבלוג שלי שבו אני כותבת לנשים מחלימות מסרטן על היום שאחרי ...

החיים חזרו למסלול. לפחות ככה זה נראה מבחוץ.

הטיפול האחרון מאחורייך, הבדיקות מתחילות להתרווח ביומן והעולם כבר ממשיך הלאה.

רק את עוד לא.

• לא בגלל שאת חלשה.

• לא בגלל שמשהו לא בסדר אצלך

אלא כי החלמה היא לא כפתור של  on / off 

יש רגע כזה, אחרי שצלצלת בפעמון, שבו כולם מצפים שתחזרי להיות מי שהיית ואת מרגישה שמישהי אחרת חזרה במקומך.

מישהי שמרגישה אחרת בגוף, חושבת אחרת על החיים ולא ממש יודעת מאיפה להתחיל.

הבלוג הזה נולד בדיוק לרגע הזה...

לא כדי ללמד אותך איך "לחזור לעצמך" ולא כדי להגיד לך מה את אמורה לעשות עכשיו, אלא כדי ללוות אותך במרחב שבין מה שהיה לבין מה שעוד לא ברור.

כי האמת הפשוטה היא שאת לא צריכה לדעת מאיפה להתחיל.

• הבלבול

• העייפות

• חוסר הכיוון

הם לא סימן שמשהו התקלקל. הם סימן שמשהו משתנה.

ובהחלמה, שינוי לא מגיע בצעדים גדולים. הוא מגיע דרך הקשבה, דרך שאלות עדינות, דרך רגעים קטנים של כנות עם עצמך.

אם את קוראת את המילים האלה ומרגישה שהחיים כבר ממשיכים, אבל את עוד מחפשת את המקום שלך בתוכם , את לא לבד!

בבלוג הזה אני כותבת על ההחלמה כמו שהיא באמת: לא רק של הגוף, אלא של הבחירות, הרצונות, הגבולות והחיים עצמם.

בלי למהר. בלי לחץ "להיות כבר בסדר". צעד אחרי צעד.

אם יש לך שאלות, מחשבות או נושאים שהיית רוצה שאכתוב עליהם כאן בבלוג , אשמח שתשתפי אותם בתגובות כאן למטה. הקול שלך חשוב לי.