top of page


הפחד הוא נוסע סמוי, אבל מי בדיוק נוהגת באוטובוס?
על הפחד מהחזרה של המחלה, החרדה שלפני בדיקות מעקב ואיך את מחזירה את ההגה לידיים שלך? יש את הימים האלה שבהם הכל מרגיש רגיל, ואז – פוף💣 מספיק בדיקת מעקב שמתקרבת בצעדי ענק או סתם כאב קטן ופתאומי בגוף, כדי שהמחשבה המפחידה מכל תרים ראש: "מה אם המחלה חזרה?". אחרי שעברת מסע ארוך של טיפולים, בדיקות, פחדים וגבורה שקטה, את מצפה שיום אחד השקט יגיע ויישאר. אבל האמת היא שיש פחד אחד שלא מקבל מרשם רופא ולא נעלם כשהחודשים עוברים: החרדה העמוקה שהסרטן ידפוק פתאום שוב בדלת. הוא מגיע לפעמים בלי
Jul 22


היום שאחרי: החיים חוזרים ואת עוד מחפשת את עצמך
הטיפולים הסתיימו והחיים ממשיכים, אבל את עוד לא שם. זהו הפוסט הראשון בבלוג שלי שבו אני כותבת לנשים מחלימות מסרטן על היום שאחרי ... החיים חזרו למסלול. לפחות ככה זה נראה מבחוץ. הטיפול האחרון מאחורייך, הבדיקות מתחילות להתרווח ביומן והעולם כבר ממשיך הלאה. רק את עוד לא. לא בגלל שאת חלשה. לא בגלל שמשהו לא בסדר אצלך אלא כי החלמה היא לא כפתור של on / off יש רגע כזה, אחרי שצלצלת בפעמון, שבו כולם מצפים שתחזרי להיות מי שהיית ואת מרגישה שמישהי אחרת חזרה במקומך. מישהי שמרגישה אחרת בגוף,
Jan 12
בלוג למחלימות
bottom of page
.png)